הנבטת זרעים של עגבניות עומר

כל פעם מחדש שאני מנביט זרעים (ואני עושה את זה דיי הרבה) אני מאוד מתרגש.

מפיפס קטן ולא מעניין מתחיל לצמוח צמח שלם!

אבל אפילו יותר מגניב לי את הקופסא (שימו לב לביטוי) זה שאני מצליח להנביט (ולפעמים אפילו לגדל!) צמחים פחות נפוצים שאני מזמין מהאינטרנט.

יש לי המון אהבה לגידול עגבניות. הן גדלות מהר מאוד, חזקות מאוד, יש להם תוצר שאני אוהב, הן מאוד יפות על החלון ואני יודע לא רע לענות לצרכים שלהן.

אז אחרי המון חפירות (בעיקר סתם שיטוטים) באיביי הזמנתי 3 חבילות של זרעי עגבניה:

Polish Linguisa

Purple Cherokee

Omar's Lebanese

וקיבלתי מתנה Caribe Tomato.

אני לא אתחיל לפרט (ברשומה זו לפחות) מה כל דבר אומר אבל העגבניות עומר שמקורן בלבנון התחילו היום את החיים שלהן אצלי בגינה :)

אחרי 4-5 ימים של הנבטה קפצו לי 2 נבטים קטנים מתוך 2 זרעים ששמתי. יחסית לזה שהזרעים עברו חצי עולם משלוח ואני מאמין שלא מעט זמן אכסון 100% נביטה זה לא רע בכלל.

עם כל השמחה הזו אני אכתוב על איך הנבטתי את העגבניות שלי :)

התחלתי בלשים כמה טיפות מים במגבת נייר, קיפלתי וסחטתי כדי להוציא עודפי מים.

על המגבת נייר הלחה והמקופלת הנחתי 2 זרעים ואת זה שמתי בשקית סנדויץ' בארון ליד המטבח. (יש לו חלון זכוכית שאפשר לראות מה הולך)

כל יום פתחתי את השקית כדי לאורר ולראות מה הולך עד שביום השני ראיתי התחלה של עובש.

זרעים ממש לא אוהבים עובש.

הבנתי שככה עדיף לא להשאיר את המצב ושמתי בעציץ קטן מרובע מפלסטיק (כזה שלרוב מוכרים בו פרחים עונתיים ב2 שקלים ובא 6 מחוברים ביחד) 20% קומפוסט מצואת בקר, 30% תערובת קוקוס עם פרלייט, ערבבתי בינהם ומעל זה עוד תערובת קוקוס פרלייט.

את כל זה הצפתי כמה פעמים במים ונתתי לעניין להוציא את כל המים שהוא לא צריך.

מה שקיבלתי זה מצע לח עם המון אויר ובחצי התחתון דישון יחסית עדין ככה שהנבטים הצעירים לא ישרפו מעודף דשן.

בגלל שקוקוס ופרלייט מתייבשים הרבה יותר מהר מאדמת שתילה ממוצעת (ובודאי מהאדמה שאני רגיל להשתמש שמלאה בהמון קומפוסט) את כל העסק שמתי בתוך השקית ניילון הנ"ל. את השקית ניפחתי בנשיפה וקשרתי כדי שיהיה מספיק אויר לכל העניינים.

3-4 ימים אחר כך (היום) יש נבטים קופצים מהעציץ :)

עכשיו מה?

אני הולך לתת להם לפתח מערכת שורשים בתוך העציץ הנוכחי עד שהם יתפסו את המצע כשמוציאים אותם מהעציץ.

זה אמור להיות בערך שהם יוציאו את הסט השני של העלים האמיתיים (העלים שיוצאים מהזרע נקראים קוטולידונים, או עלי זרע, ואותם אני לא סופר כעלים אמיתיים).

עד אז התערובת שאני מבשל אמורה להיות מוכנה לשתילה. שמתי בעציץ 25 ליטר כמה ס"מ קוקוס פרלייט למטה לניקוז ומעל זה את כל תכולת הקומפוסטרים הקטנים שלי, ועל זה אדמה. הכל מתערבב פעם בכמה ימים לפירוק אחיד והקומפוסט אמור להיות מוכן לשתילת עגבניות (לא מוכן לגמרי ככה שהוא עדיין יחמם את המצע טיפה ויוריד את החומציות - כמו שעגבניות אוהבות) עוד כמה שבועות.

הידרופוניקה

קודם כל, הידרו זה לא זן של מריחואנה.
הידרו זה קיצור של המילה הידרופוניקה שהמשמעות שלה היא גידול במצע מנותק.
פיי, נכון זה הרבה יותר ברור עכשיו? כנראה שלא.
מצע מנותק הוא מצע גידול (כמו שאדמה היא מצע גידול) שאינו מכיל אדמה. יש המון דברים שאפשר לגדל בהם צמחים שהם לא אדמה - סיבי קוקוס, פרלייט, ורמיקולייט, אבני לבה, כדורי חרס ועוד המון דברים. (אפשר גם לגדל בלי מצע בכלל ולהשתמש ברסס מים ותזונה - ארופוניקה)

ההבדל המהותי בין גידול אורגני באדמה לבין גידול הידרופוני הוא שלרוב בהידרופוניקה משתמשים בדשנים מינליים.
אלו דשנים שזמינים לצמח באופן מיידי בניגוד לרקב באדמה שמשתחחרים האלמנטים שהצמח צריך לאט יותר.

היתרון דיי פשוט - לא צריך לחשוב בכלל על כל העניינים בתוך המצע - הוא לא מחזיק בתוכו כלום. תזונה לא נאגרת בו (צריך לדשן כל הזמן) ומים בקושי נאגרים בו (יחסית לאדמה אורגנית).
חקלאות באדמה בעזרת דשנים מינליים עובדת על אותו עיקרון רק שהצמח מקבל את מה שהוא צריך ממה שנשאר בקרקע. זה לא טוב לקרקע כי הדשנים האלו הורגים את כל המערכת האקולוגית בקרקע (שמפרישה לשורשי הצמח את מה שהוא צריך) וכי בשלב מסויים צריך כל הזמן לדשן.
דשן זה כסף.

בתור התחלה גידול הידרופוני הוא הרבה יותר קל שמנסים להשיג תוצאות טובות. קונים דשן כזה ודשן כזה, מערבבים לפי הטבלא ואין הרבה איפה לטעות. (צריך גם לאזן חומציות, מה שאדמה עושה לבד ומליחות ושאר דברים אבל להכל יש מדדים).


המצעים הנפוצים לגידול תעשייתי בתחום ההידרופוניקה הם בעיקר פרלייט וורמיקולייט. שניהם מאוד מאווררים ככה שלשורשים יש המון אויר. יחד עם המון השקיה והמון דשנים הצמח גדל כמו על סטרואידים.


אני גידלתי כמה צמחים בשיטה ההידרופונית לתקופה והפסקתי (מלבד הצמח שיוצג בהמשך) כי הצמחים נראו בריאים אבל הם לא נראו אף פעם שמחים.
הם גם היו הרבה הרבה יותר רגישים לממזיקים מכוון שלא היה שום דבר שימנע מהמזיקים להגיע לצמח. (בחקלאות אורגנית מה שחי בתוך האדמה עושה את העבודה הזו)
חוץ מזה - זה הרבה יותר יקר.

הצמח ההידרופוני היחיד שנאר אצלי (חוץ מהלאקי במבוק שחי בתוך מים וחלוקי נחל אבל הוא לא באמת צמח...) הוא בזיליקום.

השיטה שאני בחרתי (בגלל שהיא הכי פשוטה שמצאתי ושעדיין עובדת כמו שצריך בלי שום בעיה) היא מערכת השקיה פסיבית.
יש רק חור אחד בדלי (משהו כמו 4 ס"מ מעל התחתית) ושמשקים החלק התחתון של הדלי אוגר את המים ודשן והצמח משתמש בזה מתי שהוא צריך.
שהמים והדשן עוברים את הסף הזה - הם יוצאים.

מצע הגידול שאני בחרתי להשתמש בו הוא חצי סיבי קוקוס וחצי פרלייט. תוצרת מרום גולן.
הקוקוס אוגר מים בעוד שהפרלייט עוזר לאיורור.

הדשן שבו אני משתמש הוא GHE One Part TotalGro שעולה 60 שקלים לחצי ליטר.
זהו הדשן הכי זול שמצאתי שעושה את העבודה, אבל הוא רחוק ממעולה. השתמשתי בדשנים הרבה יותר טובים (ויקרים) ממנו. אבל זה בזיליקום - 60 שקל זה גם ככה כבד לי בשביל בזיליקום.

המינון הוא 5 מ"ל לליטר מים. (שהמערכת יבשה היא צורכת 2 ליטר)
אני נותן לו דשן כל השקיה ופעם בכמה זמן מוציא אותו לחופש מדשן לשבועיים כדי לתת לו הזדמנות להתנקות.
החופשה הזו מתחילה שהוא מראה תסמינים של מליחות יתר.

יש לו אותו כבר דיי הרבה זמן ואפשר לראות שיש לו גזע מאוד מאסיבי אחרי כל הגיזומים שהוא עבר.

העלות של כל המערכת היא סביב ה100 שקל - דלי בחינם, 60 שקל דשן, 40 שקל קוקוס\פרלייט וזרע שנבט בטעות של בזיליקום.


מימין לו אפשר לראות את הבזיליקום האורגני שלי ששתלתי לאחרונה.




אני חושב שזה משחק נחמד אבל שזה לא מעניין מספיק לגדל ככה צמחים, לכן אני מנסה להתמקצע בחלקאות אורגנית.
מי שרוצה לנסות - מוזמן :)

קולורבי

בדיוק קטפתי קולורבי אחד מתוך 2 שגידלתי (לא היה לי לימון כדי להכין משהו אחר עם השני אבל זה גם יגיע בקרוב) אז חשבתי שאני אכתוב טיפה עליו :)

קולורבי הוא ירק ירקרק שגדל מאוד בקלות. הוא אינו רגיש כמעט למזיקים (נמטודות יכולות לאכול את העלים אבל ל"פרי" לא ראיתי אף מזיק נכנס) ולא רגיש לרוב האלמנטים.
הוא לא צריך הרבה מים ויכול לשרוד באדמה מאוד יבשה לכמה ימים אבל גם אם הוא מקבל הרבה מים לא מצאתי תופעות לואי. (מלבד בזבוז מים כמובן).
הוא לא צריך שמש מלאה ומסתדר גם עם שעה שמש ישירה ביום, אבל לא אכפת לו להיות בשמש מלאה.
לא מצאתי שום רגישות לגבי האדמה בה הוא נמצא. הוא לא צריך כמעט בכלל תזונה ככה שאפשר לשתול באדמת שתילה ממשתלה וזה מספיק עד הקטיף.

אני את הקולורבי שלי קניתי מהמשתלה במשולשים (יש פלטת קלקר גדולה עם חריצים משולשים בתוכה במלאים בפרלייט או ורמיקולייט ובהם מנביטים זרעים. במשתלות פשוט מוציאים כמה משולשים שרוצים ומקבלים עיקר מסת שורש בתוך המשולש הקטן שהזרעים נבטו בו שמוכנה לשתילה. הם הרבה יותר זולים מכיוון שהם אינם מגיעים עם עציץ או אדמה) בשקל למשולש (משתלת רגב במושב בית אלעזרי, ליד ביל"ו). גידלתי שניים.
לא מצאתי דרך פשוטה להרביע אותם אבל ראיתי זרעים למכירה אז אני מאמין שבשלב מסויים הם כן מוציאים זרעים. אני לא מאמין שה"פרי" במיטבו בשלב הזה.

אגב, הקולורבי הוא התעבות של גבעול הצמח. (תפוחי אדמה וגזר הם התעבות של שורש למשל, בצל הוא התעבות של עלים)



קולורבי הוא תוספת נחמדה לסלט (מוסיף המון פריכות) שחותכים אותו דק.
ניתן גם לנשנש אותו בתיבול של הרבה לימון :)