יום שני, 2 באוגוסט 2010

איך לשתול זרעים


אתמול הגיע אלי משלוח זרעים נוסף עם זרעים שהזמנתי לחורף.

הוא הגיע מהר מאוד וציפיתי שיגיע עוד שבועיים שיתקרר טיפה (בעזרת השם) אבל אין לי תלונות.


בגלל שאין לי עדיין עציץ מתאים לשתילה שאני רוצה התחלתי בהנבטה של 4 זרעים מ3 צמחים כדי לבדוק את הנביטה בצמחים שאמורים להצליח לנבוט בשיא הקיץ -

קולורבי סגול (רק מבחוץ, לא לדאוג), בצל מיני (Pearl Drop) ואניס.


נכון, אפשר לקנות שתילים ולא לטרוח להנביט אבל 1000 זרעי בצל ב4 שקל (לא כולל משלוח, שהוא מאוד זול שמזמינים יותר מ3 חבילות זרעים) או 500 זרעי קולורבי באותו מחיר זה הרבה יותר זול מלקנות 5 שתילים של אותו צמח.

אפשר גם לשמור אותם במקרר עד שרוצים להשתמש בהם.



טוב, אז איך הופכים זרעים לצמחים חיים?


יש 2 דרכים; אפשר לשים אותם בנייר מגבת לח בתוך קופסא סגורה ולדאוג לפתוח אותה פעמיים ביום (יש עוד המון תחכומים בשיטה הזו) או לשים את הזרעים באדמה בעומק המומלץ. (לקולורבי, בצל ואניס ששתלתי העומק המומלץ היה 1/8 אינץ'. שזה לשים טיפה אדמה למעלה)

הזרעים צריכים מינימום אויר ומצע לח כדי לנבוט.


אני משתמש בשיטה השניה כרגע.


מה צריך בשביל להנביט זרעים בשיטה הזו?

1. אדמת שתילה עם כמה שפחות דשן בתוכה. כבול נקי או קוקוס נקי עושים עבודה נפלאה. בגלל שכבול נקי בא בבלות של 200 ליטר וקוקוס משום מה נמכר במחיר מופקע לחלוטין אני משתמש הפעם בתערובת שתילה של "גבי". אין בה אוסמוקוט והיא ברובה המוחץ כבול.

אם אין תערובת עם מעט דשן אפשר להשתמש גם בדשנית, אלונית, תערובת של מרום טוף גולן או כל דבר "סטנדרטי" אחר.


3. עציצים קטנים עם חורי ניקוז. אני משתמש בעציצי חצי ליטר שבאו עם שתילים שקניתי בעבר. אפשר לשתול ישירות בעציץ הסופי, אבל אין לי אותו עדיין. גזרים למשל עדיף לא להעביר עציצים אלא לשתול ישר בעציץ הסופי. (או באדמה כמובן)


איך עושים את זה?

1. בודקים שהעונה מתאימה לשתילה של הזרעים הרצויים. חסה בשיא הקיץ לא תנבט למשל.

2. שמים את האדמה בעציץ בלי לדחוס.

3. משקים היטב במים. זה כבר ידחוס את התערובת כמה שצריך.

4. נותנים למים העודפים לצאת מחורי הניקוז ומחכים שעתיים בערך (בקיץ. בחורף יותר) עד שהתערובת תתייבש טיפה.

5. תוקעים את הזרעים בעומק המומלץ ע"פ המוכר (או גוגל).

6. מרססים קלות את החלק העליון של העציץ פעמיים ביום עם מים מנוקים מכלור עד שהצבע חוזר להיות חום כהה. לא משקים כדי לא להזיז סתם את הזרעים. לא צריך להשקות.


7. דואגים שנוכל לזהות מה יש בכל עציץ. אני כותב על סכיני פלסטיק ותוקע אותם טוב טוב בפנים דרך החורי ניקוז שהחתול לא ישחק איתם יותר מידי. אפשר לשים מדבקה על הדופן.

8. מחכים. יש זרעים שלוקח להם 3 ימים לנבוט כמו בזיליקום ויש כאלו שלוקח להם חצי שנה ומעלה, כמו קמיליה סינינסיס (מה שמייצרים ממנו תה). אפשר לבדוק את הזמן שאמור לקחת לזרע לנבוט בגוגל.





אחרי שיוצאים העלים הראשוניים נותנים לצמח להוציא שורשים ולתפוס את מצע הגידול. עכשיו יש לנו שתיל כמו מהמשתלה ואפשר לעבוד איתו באותה צורה.




בהצלחה :)
עריכה -
3\4 זרעי בצל נבטו (שזה ממש ממש טוב יחסית ל40 מעלות שהיו וזה שבצל צריך 10 מעלות ברמת העיקרון)
2\4 זרעי קולורבי נבטו.
0\4 זרעי אניס נבטו בינתיים.
עבר שבוע, עוד שבוע הססטטיסטיקה אמורה לעלות משמעותית.
זה די והותר בכדי שאני אמליץ על המוכר המעולה הזה:
המחירים שם מאוד נמוכים (דולר לחבילה! אני קניתי 10 וקיבלתי אחת מתנה), המשלוח לארץ הגיוני לחלוטין ומאוד מהיר יחסית למחיר שלו. (לקח לי 6 ימים!)
המוכר מאוד מאוד נחמד, יעיל ומבין בתחום.

מים וכלור

אחר צהריים טובים.

כפי שאתם בודאי יודעים במים שיוצאים לנו מהברז יש כלור. הרבה כלור.

למה יש במים מהברז כלור? כדי להרוג חיידקים ומיקרובים במים.
למה זה חיוני? כדי שאם משהו במליון מסננים שיש גם ככה בדרך לא יעבוד יהיה פחות סיכון להעברת מחלות. או משהו.
למה זה לא חיוני? כי כלור לא טוב לנו בכמויות האלו. כמו שאנחנו לא שותים מים מהבריכה באופן יומיומי.
למה זה לא חיוני לצמחים שלנו? כי כמו שזה הורג חיידקים ומיקרובים במים זה הורג חיידקים ומיקרובים באדמה. אם כבר טרחנו ועמלנו ודאגנו לתערובת בריאה (איך יודעים? היא לא מריחה כמו ביוב או אלכוהול) אין טעם לעקר אותה.

טוב, אז לא נשתמש במים מהברז. שניה. מה? מאיפה יש לנו כסף לזה?!
טוב, אז כן נשתמש במים מהברז. שניה, אבל מה עם הכלור? נוציא אותו ! (את רובו המוחץ לפחות)
טוב, אז נוציא את הכלור מהמים מהברז. אבל איך? טוב ששאלתם.

כלור הוא גז (צהוב בהיר) במצבו הטבעי. הוא שואף לחזור להיות גז גם אחרי שהוא מוכנס למים.
אם משאירים דלי ללא מכסה של מי ברז ל24 שעות 95-98% מהכלור יוצא. זו כבר כמות הגיונית לגמרי של כלור שלא עושה יותר מידי.
דרך נוספת היא לבעבע בעזרת משאבת אויר את המים למשך 4 שעות וגם אז יוצאת כמות זהה לזו שיוצאת אחרי 24 שעות בדלי ללא מכסה.

כמובן שהדלי שאנחנו משתמשים בו צריך להיות נקי ואין להשאיר את המים עומדים יותר מ3 ימים. אנחנו רוצים להפטר מהכלור אבל אנחנו לא רוצים לשתות מים עם ירוקת או לתת בית גידול חדש ליתושים.
אפשר לשים אחרי זה את המים בג'ריקן סגור - שם זה שורד הרבה יותר זמן.

איך אנחנו יודעים שיש במים פחות כלור? לפי הריח. למים מהברז ששמים בדלי יש ריח של בריכה.
למים מהברז אחרי 24 שעות בדלי פתוח אין ריח של בריכה.


נשמע לכם שטוטי? תעשו ניסוי באמת פשוט. תמלאו כוס במי ברז בלילה וקחו שלוק. טעים? כנראה שלא במיוחד.
תריחו את הכוס.
יום אחרי בבוקר קחו שלוק מאותה כוס. טעים? כנראה זה עדיין לא מיץ ענבים פריגת בארומת מרלו אבל אני טוען שזה יותר טוב. יהיה לה הרבה פחות ריח של בריכה גם.



אני מנסה להשקות את החלק האורגני של הגינה (כולה חוץ מהבזיליקום האורגני) עם מים שעמדו 24 שעות לפחות.
את המים של הכלב אני גם נותן לצמחים - הם שם לרוב יותר מ24 שעות ומיותר לגמרי לשפוך אותם לביוב.



המשך יום נפלא :)

יום רביעי, 7 ביולי 2010

הנבטת זרעים של עגבניות עומר




כל פעם מחדש שאני מנביט זרעים (ואני עושה את זה דיי הרבה) אני מאוד מתרגש.
מפיפס קטן ולא מעניין מתחיל לצמוח צמח שלם!
אבל אפילו יותר מגניב לי את הקופסא (שימו לב לביטוי) זה שאני מצליח להנביט (ולפעמים אפילו לגדל!) צמחים פחות נפוצים שאני מזמין מהאינטרנט.



יש לי המון אהבה לגידול עגבניות. הן גדלות מהר מאוד, חזקות מאוד, יש להם תוצר שאני אוהב, הן מאוד יפות על החלון ואני יודע לא רע לענות לצרכים שלהן.
אז אחרי המון חפירות (בעיקר סתם שיטוטים) באיביי הזמנתי 3 חבילות של זרעי עגבניה:
Polish Linguisa
Purple Cherokee
Omar's Lebanese
וקיבלתי מתנה Caribe Tomato.
אני לא אתחיל לפרט (ברשומה זו לפחות) מה כל דבר אומר אבל העגבניות עומר שמקורן בלבנון התחילו היום את החיים שלהן אצלי בגינה :)
אחרי 4-5 ימים של הנבטה קפצו לי 2 נבטים קטנים מתוך 2 זרעים ששמתי. יחסית לזה שהזרעים עברו חצי עולם משלוח ואני מאמין שלא מעט זמן אכסון 100% נביטה זה לא רע בכלל.

עם כל השמחה הזו אני אכתוב על איך הנבטתי את העגבניות שלי :)
התחלתי בלשים כמה טיפות מים במגבת נייר, קיפלתי וסחטתי כדי להוציא עודפי מים.
על המגבת נייר הלחה והמקופלת הנחתי 2 זרעים ואת זה שמתי בשקית סנדויץ' בארון ליד המטבח. (יש לו חלון זכוכית שאפשר לראות מה הולך)
כל יום פתחתי את השקית כדי לאורר ולראות מה הולך עד שביום השני ראיתי התחלה של עובש.

זרעים ממש לא אוהבים עובש.

הבנתי שככה עדיף לא להשאיר את המצב ושמתי בעציץ קטן מרובע מפלסטיק (כזה שלרוב מוכרים בו פרחים עונתיים ב2 שקלים ובא 6 מחוברים ביחד) 20% קומפוסט מצואת בקר, 30% תערובת קוקוס עם פרלייט, ערבבתי בינהם ומעל זה עוד תערובת קוקוס פרלייט.
את כל זה הצפתי כמה פעמים במים ונתתי לעניין להוציא את כל המים שהוא לא צריך.
מה שקיבלתי זה מצע לח עם המון אויר ובחצי התחתון דישון יחסית עדין ככה שהנבטים הצעירים לא ישרפו מעודף דשן.
בגלל שקוקוס ופרלייט מתייבשים הרבה יותר מהר מאדמת שתילה ממוצעת (ובודאי מהאדמה שאני רגיל להשתמש שמלאה בהמון קומפוסט) את כל העסק שמתי בתוך השקית ניילון הנ"ל. את השקית ניפחתי בנשיפה וקשרתי כדי שיהיה מספיק אויר לכל העניינים.
3-4 ימים אחר כך (היום) יש נבטים קופצים מהעציץ :)


עכשיו מה?

אני הולך לתת להם לפתח מערכת שורשים בתוך העציץ הנוכחי עד שהם יתפסו את המצע כשמוציאים אותם מהעציץ.

זה אמור להיות בערך שהם יוציאו את הסט השני של העלים האמיתיים (העלים שיוצאים מהזרע נקראים קוטולידונים, או עלי זרע, ואותם אני לא סופר כעלים אמיתיים).

עד אז התערובת שאני מבשל אמורה להיות מוכנה לשתילה. שמתי בעציץ 25 ליטר כמה ס"מ קוקוס פרלייט למטה לניקוז ומעל זה את כל תכולת הקומפוסטרים הקטנים שלי, ועל זה אדמה. הכל מתערבב פעם בכמה ימים לפירוק אחיד והקומפוסט אמור להיות מוכן לשתילת עגבניות (לא מוכן לגמרי ככה שהוא עדיין יחמם את המצע טיפה ויוריד את החומציות - כמו שעגבניות אוהבות) עוד כמה שבועות.

יום שישי, 2 ביולי 2010

הידרופוניקה

קודם כל, הידרו זה לא זן של מריחואנה.
הידרו זה קיצור של המילה הידרופוניקה שהמשמעות שלה היא גידול במצע מנותק.
פיי, נכון זה הרבה יותר ברור עכשיו? כנראה שלא.
מצע מנותק הוא מצע גידול (כמו שאדמה היא מצע גידול) שאינו מכיל אדמה. יש המון דברים שאפשר לגדל בהם צמחים שהם לא אדמה - סיבי קוקוס, פרלייט, ורמיקולייט, אבני לבה, כדורי חרס ועוד המון דברים. (אפשר גם לגדל בלי מצע בכלל ולהשתמש ברסס מים ותזונה - ארופוניקה)

ההבדל המהותי בין גידול אורגני באדמה לבין גידול הידרופוני הוא שלרוב בהידרופוניקה משתמשים בדשנים מינליים.
אלו דשנים שזמינים לצמח באופן מיידי בניגוד לרקב באדמה שמשתחחרים האלמנטים שהצמח צריך לאט יותר.

היתרון דיי פשוט - לא צריך לחשוב בכלל על כל העניינים בתוך המצע - הוא לא מחזיק בתוכו כלום. תזונה לא נאגרת בו (צריך לדשן כל הזמן) ומים בקושי נאגרים בו (יחסית לאדמה אורגנית).
חקלאות באדמה בעזרת דשנים מינליים עובדת על אותו עיקרון רק שהצמח מקבל את מה שהוא צריך ממה שנשאר בקרקע. זה לא טוב לקרקע כי הדשנים האלו הורגים את כל המערכת האקולוגית בקרקע (שמפרישה לשורשי הצמח את מה שהוא צריך) וכי בשלב מסויים צריך כל הזמן לדשן.
דשן זה כסף.

בתור התחלה גידול הידרופוני הוא הרבה יותר קל שמנסים להשיג תוצאות טובות. קונים דשן כזה ודשן כזה, מערבבים לפי הטבלא ואין הרבה איפה לטעות. (צריך גם לאזן חומציות, מה שאדמה עושה לבד ומליחות ושאר דברים אבל להכל יש מדדים).


המצעים הנפוצים לגידול תעשייתי בתחום ההידרופוניקה הם בעיקר פרלייט וורמיקולייט. שניהם מאוד מאווררים ככה שלשורשים יש המון אויר. יחד עם המון השקיה והמון דשנים הצמח גדל כמו על סטרואידים.


אני גידלתי כמה צמחים בשיטה ההידרופונית לתקופה והפסקתי (מלבד הצמח שיוצג בהמשך) כי הצמחים נראו בריאים אבל הם לא נראו אף פעם שמחים.
הם גם היו הרבה הרבה יותר רגישים לממזיקים מכוון שלא היה שום דבר שימנע מהמזיקים להגיע לצמח. (בחקלאות אורגנית מה שחי בתוך האדמה עושה את העבודה הזו)
חוץ מזה - זה הרבה יותר יקר.

הצמח ההידרופוני היחיד שנאר אצלי (חוץ מהלאקי במבוק שחי בתוך מים וחלוקי נחל אבל הוא לא באמת צמח...) הוא בזיליקום.

השיטה שאני בחרתי (בגלל שהיא הכי פשוטה שמצאתי ושעדיין עובדת כמו שצריך בלי שום בעיה) היא מערכת השקיה פסיבית.
יש רק חור אחד בדלי (משהו כמו 4 ס"מ מעל התחתית) ושמשקים החלק התחתון של הדלי אוגר את המים ודשן והצמח משתמש בזה מתי שהוא צריך.
שהמים והדשן עוברים את הסף הזה - הם יוצאים.

מצע הגידול שאני בחרתי להשתמש בו הוא חצי סיבי קוקוס וחצי פרלייט. תוצרת מרום גולן.
הקוקוס אוגר מים בעוד שהפרלייט עוזר לאיורור.

הדשן שבו אני משתמש הוא GHE One Part TotalGro שעולה 60 שקלים לחצי ליטר.
זהו הדשן הכי זול שמצאתי שעושה את העבודה, אבל הוא רחוק ממעולה. השתמשתי בדשנים הרבה יותר טובים (ויקרים) ממנו. אבל זה בזיליקום - 60 שקל זה גם ככה כבד לי בשביל בזיליקום.

המינון הוא 5 מ"ל לליטר מים. (שהמערכת יבשה היא צורכת 2 ליטר)
אני נותן לו דשן כל השקיה ופעם בכמה זמן מוציא אותו לחופש מדשן לשבועיים כדי לתת לו הזדמנות להתנקות.
החופשה הזו מתחילה שהוא מראה תסמינים של מליחות יתר.

יש לו אותו כבר דיי הרבה זמן ואפשר לראות שיש לו גזע מאוד מאסיבי אחרי כל הגיזומים שהוא עבר.

העלות של כל המערכת היא סביב ה100 שקל - דלי בחינם, 60 שקל דשן, 40 שקל קוקוס\פרלייט וזרע שנבט בטעות של בזיליקום.


מימין לו אפשר לראות את הבזיליקום האורגני שלי ששתלתי לאחרונה.




אני חושב שזה משחק נחמד אבל שזה לא מעניין מספיק לגדל ככה צמחים, לכן אני מנסה להתמקצע בחלקאות אורגנית.
מי שרוצה לנסות - מוזמן :)

קולורבי




בדיוק קטפתי קולורבי אחד מתוך 2 שגידלתי (לא היה לי לימון כדי להכין משהו אחר עם השני אבל זה גם יגיע בקרוב) אז חשבתי שאני אכתוב טיפה עליו :)

קולורבי הוא ירק ירקרק שגדל מאוד בקלות. הוא אינו רגיש כמעט למזיקים (נמטודות יכולות לאכול את העלים אבל ל"פרי" לא ראיתי אף מזיק נכנס) ולא רגיש לרוב האלמנטים.
הוא לא צריך הרבה מים ויכול לשרוד באדמה מאוד יבשה לכמה ימים אבל גם אם הוא מקבל הרבה מים לא מצאתי תופעות לואי. (מלבד בזבוז מים כמובן).
הוא לא צריך שמש מלאה ומסתדר גם עם שעה שמש ישירה ביום, אבל לא אכפת לו להיות בשמש מלאה.
לא מצאתי שום רגישות לגבי האדמה בה הוא נמצא. הוא לא צריך כמעט בכלל תזונה ככה שאפשר לשתול באדמת שתילה ממשתלה וזה מספיק עד הקטיף.

אני את הקולורבי שלי קניתי מהמשתלה במשולשים (יש פלטת קלקר גדולה עם חריצים משולשים בתוכה במלאים בפרלייט או ורמיקולייט ובהם מנביטים זרעים. במשתלות פשוט מוציאים כמה משולשים שרוצים ומקבלים עיקר מסת שורש בתוך המשולש הקטן שהזרעים נבטו בו שמוכנה לשתילה. הם הרבה יותר זולים מכיוון שהם אינם מגיעים עם עציץ או אדמה) בשקל למשולש (משתלת רגב במושב בית אלעזרי, ליד ביל"ו). גידלתי שניים.
לא מצאתי דרך פשוטה להרביע אותם אבל ראיתי זרעים למכירה אז אני מאמין שבשלב מסויים הם כן מוציאים זרעים. אני לא מאמין שה"פרי" במיטבו בשלב הזה.

אגב, הקולורבי הוא התעבות של גבעול הצמח. (תפוחי אדמה וגזר הם התעבות של שורש למשל, בצל הוא התעבות של עלים)



קולורבי הוא תוספת נחמדה לסלט (מוסיף המון פריכות) שחותכים אותו דק.
ניתן גם לנשנש אותו בתיבול של הרבה לימון :)

יום רביעי, 30 ביוני 2010

עגבניות שרי


העונה של העגבניות שרי התחילה. בשבוע האחרון כבר יש עגבניות אדומות וזה אחלה של זמן להתחיל עם עגבניות, אז הינה כמה הסברים לגבי איך לגדל עגבניות שרי :)




עגבניות שרי הן גרסא מוקטנת (תוצרת הפקולטה לחקלאות ברחובות) של עגבניות "נורמליות". כל הצמח קטן יותר ולכן יותר מתאים לגידול על החלון או בעציץ במרפסת פתוחה.
הן צריכות כמה שיותר שמש כשהמינימום הוא שעתיים - שלושה של שמש ישירה. ככל שיש יותר אור הן יותר שמחות.


עגבניות שרי בתנאים טובים צומחות מאוד מהר בשלב הגדילה הירוקה (שהן מוציאות עלים), הן מוציאות פרחים ומתחילות להוציא פירות עד שהצמח הולך למקום שכולו טוב בתחילת החורף.


יצור הפרי בעגבניות שרי (קרי - עגבניות שרי) לוקח המון אנרגיה מהצמח וזה נורמלי לחלוטין שרוב העלים ימותו בתהליך.


אם הגידול היה בתנאים אופטימליים הצמח יכול לשרוד אפילו במהלך החורף, בהנחה שנשארו עליו מספיק עלים. אבל הוא לא יניב פרי וסתם יתפוס מקום בגינה.




לי יש שיח עגבניות שרי בגובה מטר וחצי לערך, וברוחב של סביב ה80 ס"מ (עציץ 20 ליטר). התנובה שלו כרגע (במשך 4 ימים מהעגבניה הבשלה הראשונה, לרוב בהמשך התפוקה פר יום גדלה) היא 5 עגבניות שרי ליום, בגודל טיפה גדול מהממוצע בסופר.




עגבניות שרי שיש בארץ תחת השם הפשוט "עגבניות שרי" הן זן מאוד עמיד ואין להן רגישות מיוחדת למזיקים מסויימים.






אז איך מגדלים עגבניות שרי?




קודם כל צריך למצוא את הגנטיקה שלהן. אפשר או לקנות שתיל (6-8 שקלים בממוצע במשתלה), לקחת ייחור (שוברים ענף משיח קיים, תוקעים את החלק הפצוע באדמה ומרססים במים פעמיים ביום למשך שבועיים שלושה עד שהוא משריש) או להנביט עגבניה (לא מהסופר - הן מהונדסות. לוקחים עגבניה שהיא לא בהרבעה מלאכותית, F1, ומפצפצים אותה מעל האדמה. אחרי כמה ימים יווצר עובש לבן על מה שהתפצפץ. הופכים את ה2 ס"מ העליונים של האדמה ודואגים שתשאר לחה קלות ותוך כמה שבועות יש המון המון המון נבטים).




את השתיל \ נבט משאירים בעציץ קטן (כוס פלסטיק משומשת שעוברת שטיפה קלילה ומחוררת קלות בתחתית לניקוז זה אחלה עציץ קטן) עד שהוא מתמלא שורשים.




עגבניות (ובגלל משפחת הסולניים) אוהבות קרקע חומצית קלות ועשירה מאוד.


אני דוגל בחקלאות אורגנית לכן אני אסביר את הגישה האורגנית לנושא.


כדי להשיג אדמה חומצית ועשירה אנחנו מוסיפים קומפוסט. קומפוסט הוא רקב של חומרים אורגניים - המיקרואורגניזמים שחיים בתוכו יחד עם אחוז מסויים של אלמנטים שניתנים לספיחה מיידית ע"י הצמח מספקים לצמח את התזונה שהוא צריך.


הקומפוסט גם אוגר המון מים ולכן עוזר להפחית את תדירות ההשקיה.


אני מכין גם קומפוסט בבית, ויש המון מידע ברשת למעוניינים (אולי יום אחד גם פה) אבל בתור התחלה נתמקד בלקנות קומפוסט מקקי של בקר.


קומפוסט מקקי של בקר (הסוג הזול והנפוץ בארצנו) הוא קומפוסט מרוכז למדיי ולכן יש להשתמש גם באדמת שתילה כדי לדלל אותו. עדיף אחת אורגנית, או לפחות אחת בלי כדוריות דשן כימיקלי.




לוקחים עציץ גדול (בין 7 ליטר ל40 ליטר, כמה שיותר הצמח יהיה גדול יותר. צריך לדאוג שלעציץ יהיו חורי ניקוז. אפשר לעשות עציץ מכל דלי או בקבוק שמוצאים ע"י חירור התחתית עד שיש מספיק ניקוז), שמים את הקומפוסט והאדמת שתילה ביחס של 1 קומפוסט ל3 אדמה ומערבבים.




משקים היטב ונותנים למים להתנקז.




חופרים גומה בגודל של העציץ הראשונה ועוד טיפה.




מחזיקים את הצמח מהגזע, הופכים אותו ושולפים את העציץ הקטן. הוא אמור לצאת בקלות בלי ללכלך יותר מידי. עדיין רצוי לעשות את זה בחוץ או מעל הכיור.




את השתיל שמים בגומה, מכסים ולא דוחסים. באדמה צריך להיות אויר. המים ידחסו את האדמה כמה שצריך.




הערה - שורשים בריאים ושמחים יהיו בצבע לבן בוהק עם שערות קטנות עליהן.






משקים רק שבאמת צריך. איך בודקים? דוחפים את האצבע עד החצי לתוך העציץ ובודקים אם לח. אם יש עדיין לחות - לא להשקות.


שמשקים נותנים מים עד שמתחיל לצאת מים מהניקוז.




עדיף להשאיר את המים לשבת בכלי בלי כיסוי (בקבוק פתוח למשל) למשך 24 שעות לפני ההשקיה כידי שהכלור יתאדה. לא חובה אבל עוזר.










טוב - יש לכם שיח עצום של עגבניות שרי. הבעיה - עגבניות שרי לא מספיק חזקות כדי להחזיק את המשקל שלהן.


יש כמה אפשרויות מפה:


1. לתת להן ליפול למטה. אם הן תלויות מהחלון זה רק יפריע לקטוף אותן אבל חוץ מזה הכל בסדר. אם זה מעל הרצפה חרקים יכולים להכנס לשם ולא נעים.


2. אם על הסורגים (כמו אצלי) אפשר פשוט להעביר את הצמיחה דרך הסורגים ככה שהצמח ישען עליהם.


3. אם יש מקום עושים כלוב עגבניות. לוקחים רשת לולים (ירוקה בריבועים סרוגים, זולה מאוד והעיריה אוהבת להשתמש בה), יוצרים גליל וסוגרים עם אזיקונים.


את הכלוב שמים מעל העציץ ודוחפים את מה שמנסה לברוח מהכלוב פנימה.





מה צמח צריך? (בכלליות)

צמחים צריכים כמה דברים בסייסים כדי לשרוד וזה מה שאנחנו (לרוב) רוצים לספק להם.
הם צריכים אור, הם צריכים מים ותזונה והם צריכים אויר.

לכל צמח יש דרישות שונות לגבי אור וזה מחולק לכמה קטגוריות כלליות מאוד - צל, חצי צל, שמש. (או וריאציה דומה)
ברמת העיקרון, ככל שהצמח יקבל את הרמה האופטימלית של האור לה הוא זקוק הוא ישמח יותר. ☺
יותר הגיוני ברוב המצבים להתאים את הצמחים למצב התאורה מאשר ההפך.

מים ותזונה באים בכל מיני דרכים.
הצמח יכול לקבל מים ותזונה או מהשורשים או מהעלים. תזונה הוא יכול לקבל מאלמנטים שמיקרואורגניזמים שחיים בקרקע פולטים או מדשנים שבאים כבר מפורקים.
לכל צמח יש דרישות שונות לגבי הנושאים האלו - חלק צריכים יובש כמעט תמידי (קקטוס) וחלק חיים בתוך מים (צמחי מים למיניהם). חלק צריכים המון תזונה (למשל עגבניות) וחלק צריכים מעט מאוד (פרחים מסויימים).
חלק זנחו את מערכת השורשים וצריכים רק לחות גבוה (צמחי אויר) וחלק מסתמכים על מערכת שורשים ענפה (פיקוס).
חשוב גם לספק לצמח את המקום שהוא צריך כדי לפתח את מה שהוא צריך כדי לבצע את הפעולות האלו.

צמח צריך אויר ותחלופה של אויר.
הצמח "נושם" ופולט דברים שהוא לא צריך יותר. אם הם נשארים באותו מקום שהצמח נמצא בו בסופו של דבר יגמר לצמח מה שהוא צריך ו... חבל.
תחלופה של אויר לא צריך להיות רוח חזקה - מספיק נענוע קליל של העלים פעם ב5-10 שניות.
מלבד אויר לחלק של הצמח שמעל האדמה גם השורשים צריכים אויר. מצע הגידול צריך להכיל כמות אויר מסויימת כדי שהשורשים גם יוכלו לנשום. שוב, לכל צמח יש דרישות שונות בנושא.



זה בטח לא אומר הרבה על הפן הפרקטי של גידול, אבל בהמשך יפורסמו רשומות עם התיחסות לערכים הללו.



גידול נעים, רון ☺